למה גישור בעצם?!

כי אפשר ורצוי גם להתגרש אחרת...

כילדה להורים שהנם פרק ב' האחד של השניה וכמישהי שחוותה הליך גירושין בעצמה... אני רוצה לספר לכם משהו אישי שהוביל אותי להבין ולהאמין שאפשר ורצוי גם להתגרש אחרת...

ההורים שלי התחתנו זה עם זו לאחר ששניהם היו גרושים, כל אחד עם ילד מנישואיו הקודמים והנני ביתם המשותפת ...

כמישהי שגדלה בבית מעורב עם שלושה מיני ילדים (שלי, שלך, שלנו), אני רוצה לספר לכם שהחוויה עבורי היתה חוויה נעימה, מרוממת ואף למעלה מכך מעוררת השראה...  הורי תמיד הקפידו לשמור על הבית שלנו (הגם שהיה בית מעורב למעשה) כעל בית חם ואוהב... יחסיהם של הוריי עם הגרושים שלהם היו מעולים... וכך גם אני, בהשראת המודל שגדלתי על פיו... אני והגרוש שלי שומרים על קשר הדוק בכל הקשור לביתנו המשותפת... כי עבור שנינו היא הדבר הכי יקר בעולם!!!

אין לי ספק שגם ילדיכם הם הדבר הכי יקר בעולם עבורכם ולכן אני סמוכה ובטוחה שתעשו כל שניתן (בנסיבות בהן החלטתם לפרק את התא המשפחתי), על מנת למזער לילדיכם את הכאב ו/או את הנזק הנובעים מעצם הפירוק של התא המשפחתי... הרי אחרי הכל, ילדים כדרכם של ילדים, אוהבים את שני ההורים שלהם הכי בעולם... 

אין שום סיבה בעולם, שתצדיק את הצורך של ילדינו להיות שותפים בהחלטות שלנו הבוגרים, או שתצדיק את הצורך שלהם להכיל את הכאב אותו אנו חווים מעצם הפירוק ללא קשר לאשמה של מי מהצדדים...

ילדים צריכים להיות עסוקים בחוויית הגדילה שלהם וכפועל יוצא, בילדות שלהם, בחברים שלהם, בבגדים, בצעצועים ובלימודים... (-:

יש לי חלום - שבו, זוגות אשר גמרו בדעתם להתגרש ולפרק את התא המשפחתי... יעשו זאת לעולם - בדרכי נועם והסכמה!!!

כי זו הדרך עבורכם ובטח שבטח עבור ילדיכם המשותפים...

בהערכה רבה,

שלומית סטרוגנו, עו"ד ומגשרת....